מאת: עומר גלילי​

​צמד אמנים שגייס את תושבי העיר על מנת להפוך את הרחובות יותר מעניינים. צלם אמריקאי שהגיע לפינות מרוחקות בעולם ויצר סדרת תמונות מרתקת מבלי לזוז מכסא המחשב, וגם סרטון קצר ומקסים על רובוט שמטייל בעולם. שירות  ה"סטריט וויו" של גוגל יישום שימושי אלא גם כלי ליצירת אומנות 

 

בשנת 2007 החלה חברת גוגל להפעיל ברחבי העולם את שירות ה - street view - המאפשר לסייר באופן וירטואלי ברחובות ערים ובאתרי תיירות במקומות שונים בעולם. השירות שהופעל עד כה ב- 27 מדינות, הגיע בחודש אוגוסט האחרון גם לישראל. בחודשים האחרונים מסיירות ברחבי הארץ ניידות צילום של "גוגל" שמתעדות רחובות ואתרים בחיפה, תל אביב וירושלים. בזמן שהשירות של גוגל עושה את צעדיו הראשונים בארץ הקודש וחושף לעיני העולם את הרחובות המאובקים של ארצנו ברזולוציה חדה וללא הפוטושופ של משרד התיירות -  ישנם כמה אנשים שכבר עשו בו שימושים יצירתיים באמת.   

 

קרב חרבות נוסח המאה ה -17

 

במאי 2008, בערך שנה לאחר שגוגל השיקה את היישום בארה"ב. הזמינו האמנים רובין הילט (Hewlett )  ובן קינסלי ( Kinsley ) את חברת גוגל וצוות ה – Street-view , יחד עם תושבי צפון פיטסבורג בארה"ב, לשתף פעולה במיזם בשם  "Street with view"(רחוב עם נוף). לרגע קצר הפכו תושבי העיר לניצבים ושחקנים בשלל אירועים מאורגנים שצולמו ותועדו על ידי הניידות של גוגל. הרחובות המשעממים של העיר הפכו לקרנבל שלם וצבעוני שתועד במצלמות בשלושה ממדים: קרב חרבות בנוסח המאה ה-17, להקת רוק שמנגנת בתוך המחסן הביתי, חילוץ הרואי של נערה הלכודה בבית מגורים, מעבדה משוגעת עם מכונת אהבה ועוד. גוגל צירפה את התמונות לתוך מסד ה'סטריט וויו' שלה, והפכה את המקום הקטן למפורסם ברשת.

​

​

מקומות בודדים על הגלובוס

 

אמן נוסף שזכה להכרה עולמית בזכות השימוש החדשני בגוגל סטריט וויו הוא הצלם האמריקאי אהרון הובסון. את פרויקט הצילומים שלו שנקרא  Cinemascapes"" הוא בחר לסיים בסדרת צילומים שאת כולם הוא לקח מתוך ה"גוגל סטריט וויו", וזאת מבלי לעזוב את ביתו ל"שוט" אחד. הובסון בחר לקרוא לסדרה Gsv-Edition (מהדורת "גוגל סטריט וויו") והיא חתמה את הפרויקט שהחל בשנת 2007 ונמשך כ- 4 שנים. "התמונות המקוריות שלי מפרויקט ה - "Cinemascapes" מייצגות סיפורים חצי אוטו-ביוגרפים של הנעורים שלי, הן גם תמונות דיוקן עצמי שלי", מספר הובסון, "רציתי ליצור יומן ויזואלי של החיים שלי, אבל בגלל שאני לא כל כך מוכשר בכתיבה, החלטתי לצלם במקום לכתוב". בעבודותיו הוא מנסה להעביר תחושה של "מסתוריות ואפלוליות". "יהיו אולי אנשים שיירתעו מהאווירה הזאת אבל ייתכן ואחרים יימשכו אליה", אומר הובסון "בכל מקרה,  אני מקווה רק שהיא תעורר בהם רגשות".

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

כמו הרבה דברים יצירתיים, פרויקט  ה-  "Gsv – Edition" התחיל במקרה. הובסון השתמש ב"גוגל סטריט וויו" כדי לאתר מקום לצילומי סרט שהוא אמור לביים בקיץ הבא בלוס אנג'לס.  "יצא לי לראות את 'גוגל סטריט וויו' בעבר", הוא מספר, "אבל זו הייתה הפעם הראשונה שהשתמשתי בזה למטרה מסוימת ולא סתם בשביל הכיף. תוך זמן קצר התחלתי ללכת למקומות אקראיים מסביב לעולם שהיה בהם דמיון למקום שבו אני חי - ערים קטנות או מקומות מרוחקים שיש בהם אלמנט של מסתוריות באשר למיקומם". במשך קרוב לחמישה חודשים סרק הובסון את הפינות הנידחות של העולם דרך ה"גוגל סטריט וויו" עד שלבסוף הצליח למצוא 16 תמונות שהתאימו לפרויקט שלו. "המקומות שחיפשתי הם כאלו שאילצו את הצופה לשאול שאלות לגבי המקום, על הייחודיות שלו", הוא מספר.

 

אתה לא מרגיש קצת שפרויקט הגוגל שטריט וויו שלך הוא קצת "רמאות"? זה בוודאי לוקח הרבה פחות זמן לחפש אחר תמונות בגוגל מאשר ליצור סדרת תמונות משלך.

"אני לא מאמין שזו רמאות בכלל. למעשה, לקח לי הרבה יותר זמן למצוא תמונות ב'גוגל סטריט וויו' מאשר הזמן שלוקח לי לצלם תמונה סטנדרטית ב  "cinemascapes" . העבודה על סדרת ה'גוגל סטריט וויו' אילצה אותי לבחור תמונות בעלות קשר דומה, שכאשר הן מוצבות יחדיו, כולן מספרות את אותו סיפור. זה לא קל כמו להיכנס ל'גוגל סטריט וויו' ולמצוא מקומות יפים - יש בגוגל מיליונים כאלו. אני לוקח את הזמן ומוצא מקומות שמעבירים ביחד את אותה אווירה או תחושה של בדידות או ריחוק, ביחד עם קצת רוע ותחושה אפלה".

 

​

​

​

​

​

​

​

​



 

​

​

​

​

האם אתה חש לפעמים שלולא הפרויקט הזה, אולי מעולם לא היית מקבל כזו הכרה?
"זאת בהחלט לא אותה צומת לב אליהם זוכות העבודות הרגילות שלי. קיבלתי הרבה מאוד צומת לב מהעבודות הרגילות שלי בקרב חוגי האומנות בעולם, אבל פרויקט ה'גוגל סטריט וויו' שבר את המחיצות בין עולם האומנות לו אני שייך לעולם הרגיל".

 

איך היית מסביר את ההתעניינות בפרויקט שלך בתקשורת העולמית?
"אני חושב שרוב העניין מפרויקט ה'גוגול סטריט וויו' שלי, היה בגלל החדשנות שבו, דרך שימוש בתמונות שנלקחו מ'גוגל סטריט וויו'. אני מאמין שהעבודה המקודמת שלי על ה-  "cinemascape" היא יותר מורכבת, ויש בה יותר "אומנות" מאשר חידוש. אני שמח על צומת הלב ששניהם מקבלים, ועל כך שהאומנות שיצרתי עם ה'גוגל סטריט ווי' יכולה לגרום הנאה לכל אחד. אתה לא צריך תואר באומנות על מנת להעריך ולהבין את הפרוייקט הזה".

 

מה אתה שואף להשיג בתמונות שלך בתור אמן?   עם איזה תחושה אתה מקווה להשאיר את אלו שצופים בהן?
"אני מקווה שחלק מאנשים שיביטו בעבודה שלי יוכלו לחוש את האווירה של האפלוליות והמסתוריות שאני מנסה להעביר. יהיו אולי אנשים שיירתעו מהאווירה הזאת אבל ייתכן ואחרים יימשכו אליה. בכל מקרה,  אני מקווה רק שהיא תעורר בהם רגשות". רציתי לסיים את פרויקט ה - "cinemascapes" שלי עם סדרת התמונות מ'גוגל סטריט וויו' והיעדר האנשים (חוץ מכמה תמונות שנראים בהם אנשים). אם בהתחלה העולם מסתכל עלי - דרך העבודות הרגילות שלי, אז בסוף אני זה שמסתכל על העולם דרך פרויקט ה'גוגל סטריט וויו'".

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

הייתה הרבה ביקורת בעולם על הגוגל סטריט וויו (בעיקר על חשש מאובדן הפרטיות). מה דעתך על הנושא? אתה לא סבור שהפרויקט שלך עשה לגוגל סוג של יחצנות טובה?
"אני לא ממש מבין את הדאגה לפרטיות שיש במדינות רבות. אין לדעתי כל שוני ממה שניתן לראות בגוגל סטריט וויו, למה שאתה תוכל לראות אם תלך באותו רחוב. גם אם המצלמה תתפוס אותי הולך ברחוב אין לי מה להסתיר, לכן אין לי מושג מדוע כל החרדות. אני כן מאמין שגוגל אהבה את הפרויקט שעשיתי עם הצילומים שלהם".

 

​

אחרי שביקרת במקומות האלה רק דרך האינטרנט, האם תרצה אולי לבקר שם  בעצמך ולצלם אותם מזווית אחרת?
"בהחלט! זה יהיה מדהים להיות מסוגל להגיע בדיוק לאותם מקומות ולהביט בהם דרך העיניים שלי. זה יהיה מאוד סוריאליסטי, אבל זה גם יהיה יקר להחריד".

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​















​



 

 

להראות את העולם בצורה שלא נראתה עד כה

 

הסרטון  "Address Is Approximate" (כתובת משוערת)  מספר על רובוט צעצוע קטן ועצוב ששוכן במשרד חשוך וחולם להגיע אל חופי האוקיינוס השקט. ערב אחד, כאשר אחרון האנשים מכבה את המחשב ויוצא מהמשרד, יוצא הרובוט למסע. באמצעות מכונית צעצוע ורודה עם גג נפתח וה - Google Street View, הוא נוסע בכבישים עם נופים עוצרי נשימה על מנת להגשים את חלומו. את הסרטון הקצר כתב וביים טום ג'נקינס, שעובד בלונדון בחברת הפרסום "Theoryfilms". "רציתי להרים פרויקט אישי שיוכל להשתלב בקלות בתוך שאר הפרויקטים הפרסומיים שאנו עושים", אומר ג'נקינס ומסביר איך הסרט נולד, "בחרתי לצלם את הסרט בתוך המשרד שלנו בשעות הלילה, כדי שאוכל לעבוד בלי הפרעות". את ההשראה לסרט קיבל ג'נקינס מיישום ה'גוגל סטריט וויו': "אני אוהב את האפשרויות שהוא נותן למשתמש. אני חושב שגוגל יצרו אפליקציה יוצאת מהכלל שיכולה לשמש אנשים לראות את העולם בצורה שלא נראתה עד כה". ג'נקינס בעצמו משתמש נלהב של היישום: "אם יש לי פגישה בלונדון אני תמיד משתמש ביישום ובודק לאן בדיוק אני אמור להגיע ואם יש חנייה קרובה למשל". סביב הרעיון של "גוגל סטריט וויו" כתב ג'נקינס עלילה פשוטה שתוכל להשתלב עם כל אילוצי העבודה שהיו לו.   "הפרויקט כולו לקח לנו שישה לילות של צילומים ועוד חודש של פוסט פרודקשיין, כאשר תוך כדי הצוות עבד גם על פרויקטים אחרים" הוא מוסיף.

 

האם השתמשתם רק בתמונות מתוך "גוגל סטרייט וויו" בשביל לצלם את המסע של הרובוט מהבית ועד לחוף שבפסיפיק? "בו נגיד רק שכל הצילומים לאחר שהאיש עוזב את המשרד הם במאה אחוז אנימציה של סטופ- מושן. המסך של ה – iMac הוא אמיתי, והוקרנה עליו אנימציה במהלך הצילומים".

 

אילו פידבקים קיבלתם על הסרט?
"פידבקים מדהימים! לארי פייג' אהב את זה (המייסד של גוגל), וגם קווין ספייסי. קיבלנו גם הרבה צומת לב מהוליווד, שזה נהדר. באופן כללי אנשים מקבלים השראה מהסרט".

 

בישראל של 2012, קשה לדעת עד כמה נאהב להשתמש ביישום שנותן לנו תמונת מראה על איך אנחנו נראים ועוד דרך מצלמות של שלושה ממדים. מצד שני, בקרוב גם אנחנו נוכל "לנסוע" ברחוב יפו מבלי לעמוד שעה בפקקים ולקלל את היום שבו החלטנו לנסוע לירושלים עם מכונית. בקרוב נוכל "לחנות" הכי קרוב שאפשר לבתי הקפה בנחלת בנימין, ולא נחשוש מדו"ח פקחי העירייה. מה שהכי חשוב שסוף סוף, אחרי הרבה שנים נבקר בעיר חיפה, שמאז הטיול בגן הבהאיים בכיתה ח' בטח עברה כמה שינויים.

גוגל סטריט-ארט