מאת: עומר גלילי
למעלה מ-8,200,000 צפיות ביוטיוב, ומאות תגובות מרחבי העולם. הדגמת הריחוף הקוואנטי של ד"ר בועז אלמוג מאוניברסיטת תל אביב, מראה כיצד יכולה הפיזיקה להצית את הדמיון. עכשיו הוא מסביר שזה בכלל לא מה שהם חקרו
"תחשוב על תסריט דמיוני", אומר ד"ר בועז אלמוג מאוניברסיטה תל אביב, "אתה מפזר ברחבי אפריקה תאים סולאריים, מעביר את כל הכוח הזה לאירופה עם כבלים 'על-מוליכים' ואתה לא מאבד אנרגיה בדרך. היום אתה לא יכול להעביר בכבל מתח אחד אנרגיה שמספיקה למדינה שלמה, עם 'על-מוליכות' תוכל לעשות את זה באחד מהימים".
כבר 15 שנה שחברי קבוצת המחקר ל"על-מוליכים" יושבים במרתף בבניין הפיזיקה באוניברסיטה תל אביב, חוקרים ומפתחים 'על-מוליך" שימושי, ופתאום הם מגלים שסרטון אחד שהעלו ליוטיוב מוליך אותם לכיוונים אחרים לגמרי. הסרטון, שבו מוצגת לראשונה תופעה של ריחוף, הועלה לרשת באוקטובר 2011, וזכה כבר ליותר משמונה מיליון צפיות.
"על מוליכים"
קצת רקע: פיזיקאי הולנדי בשם אונס (Onnes) גילה כבר לפני מאה שנה שאם מקררים כספית לטמפרטורה של מינוס 269 מעלות צלזיוס היא מסוגלת להעביר חשמל בלי שחלק ממנו ילך לאיבוד בצורה של אנרגיה. אונס קיבל על תגליתו פרס נובל וקרא לתופעה "על-מוליכות". בעקבותיו, מדענים הבינו שפיתוח "על מוליך" שימושי יאפשר לחסוך כמויות אדירות של חשמל. הבעיה היתה ש"על-מוליך", שפועל רק בטמפרטורה של מינוס 269 מעלות, הוא לא דבר פרקטי במיוחד. בשנת 1986 נרשמה פריצת דרך: קבוצה של פיזיקאים מאוניברסיטאות יוסטון ואלבמה הצליחה ליצור "על-מוליך" שעובד בטמפרטורה של מינוס 180 מעלות, חם מאוד במונחים של פיזיקאים. כעת אפשר היה לקרר את החומר על מנת להופכו ל"על מוליך" על ידי חנקן נוזלי - אמצעי זול וזמין. בעקבות התגלית הזו החלו לצוץ בעולם קבוצות מחקר כמו פטריות אחרי הגשם. התכונות המיוחדות של ה "על-מוליך" והפוטנציאל שגלום בהן, הפכו אותו לאחד התחומים החמים ביותר בפיזיקה.
על פיזיקאים
גם באוניברסיטה תל אביב קמה קבוצת מחקר והצטרפה לחגיגה. הפיזיקאים, בראשותו של הפרופ' גיא דויטשר, החלו לפעול בשני מישורים: הראשון - בדיקת המנגנונים של "על-מוליכים", שהפיזיקאים עדיין לא מצליחים להבין עד הסוף; והשני - יצירת "על-מוליך" פרקטי.
ד"ר אלמוג: "'על-מוליכים' מהסוג שעובד על חנקן נוזלי הם חדשים יחסית, ועד עכשיו היו עשויים מחומרים קרמיים, כמו צלחת לדוגמה. הבעיה שלהם היא שאיכות החומר שלהם מאוד נמוכה, וקשה לעצב אותם לחוטי חשמל".
ובמה שונה העל-מוליך שלכם?
"הפרויקט היישומי שלנו הוא לעשות שכבות דקות ומאוד איכותיות של 'על-מוליך'. השכבות שיצרנו הן בעובי של פחות ממיקרון (אלפית המילימטר), ובשנת 2010 רשמנו על זה פטנט".
והריחוף הזה שרואים בסרטון?
"הריחוף הוא דבר יחסית חדש. רק לפני שנתיים העלנו את השאלה האם אפשר לגרום ל'על-מוליך' לרחף".
"על-מוליך", מתברר, דוחה שדות מגנטיים חיצוניים. למרות שהתכונה הזו שלו התגלתה עוד בשנת 1933, אלמוג מסביר שהריחוף בכלל לא טריוויאלי, מכיוון שה"על-מוליך" הדק יושב על דיסקית כבדה ממנו בהרבה שעשוייה מקריסטל.
אלמוג: "לא ברור למה שכבת 'על-מוליך' בעובי כל כך דק תצליח לסחוב משקל כה רב. אני הימרתי שזה לא יעבוד, אבל להפתעתנו המוליך ריחף יפה. מהר מאוד גובה הריחוף הפך אצלנו למדד לאיכות השכבה של 'העל-מוליך'. ככל שהדיסקית ריחפה גבוה יותר, כך ידענו שהשכבה איכותית יותר, ואז עלה הרעיון לבנות מסילה של מגנטים וליצור הדגמה על מסילה".
סרטון אחד ביוטיוב
לפני מספר חודשים פנה אלמוג לתערוכה של מוזיאוני מדע בבולטימור, מצויד בערכת הדגמה לצורך חשיפה ראשונה בעולם. "כבר בתערוכה עצמה קיבלנו פידבק מדהים", הוא מספר. את ההדגמה תיעד, ואת הסרטו העלה ליוטיוב. הסרטון תפס תאוצה, ורבים מאלו שצפו בו ראו לנגד עיניהם את המצאתה הקרובה של הצלחת המעופפת. אחרים נזכרו בסרט "בחזרה לעתיד", שבו נראה הגיבור (מייקל ג'י פוקס) מרחף באוויר עם הובר-בורד (סקייטבורד מרחף).
אלמוג: "בערך כל שעתיים שואלים אותי על האפשרות לרחף באוויר עם סקייטבורד".
ומה אתה עונה?
"הטכנולוגיה היום היא כזאת שצריך מגנטים מספיק חזקים מתחת למוליך העל. נניח שהייתי יכול לרצף את הכביש במגנטים חזקים, והייתי יכול לדאוג לקירור של כלי הרכב שלי, זה היה עובד, נניח".
אלמוג מודה שהפידבקים הרבים שהם מקבלים מרחבי העולם פתחו בפני קבוצת המחקר כיוונים חדשים לגמרי: "אם היית נכנס לשיחות המסדרון שלנו פה בשבועיים האחרונים, היית שומע שאנחנו ממש כבר מדברים על זה וחושבים על זה".
מתברר, שאם הציבור נדרש לבחור בין חשמל זול לכל העולם לסקייטבורד מעופף, הסקייטבורד לוקח ובגדול, אבל הפיזיקאים עדיין מעדיפים חשמל.
על מוליכים פיזיקאים
וסרטון אחד ביוטיוב
מרטי מק'פליי בקטע המרדף המפורסם על הסקייטבורד המעופף,
בסרט "בחזרה לעתיד 2".
Lotem Selz-Linski Design I LotemSelz@gmail.com I 052.3250109 I